מאמרים

כל המאמרים נכתבו ע"י בעלי תארים בביולוגיה, המאמרים נכתבו בקצרה ומטרתם לסייע לכל חובב, מתחיל או מתקדם, למצוא תשובות לשאלות שונות בנוגע לגידול דגי נוי.

לא מצאת את התשובה לשאלה שלך? צרו אתנו קשר ונחזור אליכם בהקדם עם תשובה...

בריאות הדגים

 

בריאות הדגים

כמו שאתם קונים כלב או חתול ודואגים לו כאשר הוא חולה, יש לכם אחריות דומה לדגים שלכם.

אתם צריכים להיות מוכנים לטפל בדגים, לשמור על תנאים טובים עבורם, למנוע מחלות ובמידה ופורצת מחלה, לדעת איך לרפא אותה.

עליכם לשים לב למספר גורמים:

מרחב - דגים גדולים יותר מראים צבעים מרהיבים יותר, אבל מעבר לכך יש לאפשר להם מרחב שחייה גדול המתאים להם. אל תצופפו דגים גדולים באקווריום קטן מדי עבורם.

תרופות - הדגים שלכם יכולים להיות יקרים ללבכם או יקרים מאוד מבחינה כלכלית. חבל שאקווריום שלם יחוסל בגלל מחלה. קנו בקבוק תרופתי רב מערכתי ושמרו אותו ליום סגריר!
ערכת בדיקות מים - אנחנו ממליצים לרכוש ערכת בדיקת מים ולוודא אחת לשבועיים כי ערכי המים טובים עבור הדגים, במידה ולא יש לבצע טיפול מתאים.

 
 
המאמרים שלנו

 

 

כיצד ואיפה לרכוש דגים

רכישת דגים

לפני שמגיעים לחנות עדיף לדעת אילו דגים אתם מעוניינים לגדל, לקרוא עליהם ולבדוק את התאימות של המינים שבחרתם האחד עם השני באקווריום.

יש לוודא כי טמפטורת המים, גודל האקווריום, גודל הפילטר וגודל הדג (גודל מקסימלי של דג בוגר) מתאימים לדגים שבהם אתם מעוניינים.

אצלנו ב fishbay נעזור לכל אחד להקים את האקווריום המתאים לו, אבל חשוב לקרוא על הדגים קצת לפני ההגעה לחנויות.

תתייעצו אם חברים שיש להם אקווריום, אולי הם מכירים חנות מקצועית ורצינית מהם אפשר לקנות דגים בריאים ולקבל ייעוץ מקצועי.

מומלץ למלא את כלל שכבות המים באקווריום (תחתית, אמצע וחלק עליון) בדגים המתאימים לשכבות השונות (שאלו את המוכר או בקרו באתר שלנו) כך תפחיתו את האגרסיביות של הציקלידים וכן תקבלו אקווריום פעיל יותר.

אל תקנו דגים בחנויות בע"ח (המוכרים מגוון מוצרים לכלל חיות המחמד), אלא בחנות המתמחה רק בדגים, חנויות המוכרות את כלל בע"ח והמוצרים הנלווים אליהם לא מחזיקים מוכרים מקצועיים המסוגלים לענות על כלל השאלות שלכם לגבי הדגים, התאימות שלהם ונפח המים המתאים להם. מגיעים אלינו לקוחות רבים שמכרו להם דגים שאינם מסוגלים לחיות יחד, אינם מתאימים לגודל האקווריום, אינם בעלי אותה תזונה ועוד שלל דוגמאות. כל זאת מכיוון שהמוכרים אינם מקצועיים.

לאחר שקראתם מעט על הדגים שבהם אתם מעוניינים נסו לשאול את המוכר על שני דגים שאתם יודעים שאינם מתאימים יחד ותראו מה התשובה שאתם מקבלים.

בנוסף בקשו מהמוכר לבחור את הדגים בעצמכם, במידה ותתקלו בתשובות מטופשות כגון כל הדגים זהים או שאין לו זמן לזה, צאו מהחנות ומצאו חנות אחרת שבה תקבלו שירות - כל הזמן חישבו על כך שהפרויקט שלכם צריך להיות בראש מעייניו של המוכר.

במידה והאקווריום חדש ועדיין לא עברה לפחות חצי שנה מהיום בו רכשתם אותו, קנו את הדגים בשלבים ולא את כלל הדגים בבת אחת. כדי לא ליצור מעמסה על הפילטר.

טיפים חשובים : 

1. בקרו בחנויות דגים, לא בהכרח כדי לקנות אלא על מנת לבדוק את תחזוקת האקווריומים ובריאות הדגים.
2. שאלו את המוכר שאלות על תאימות דגים וציוד נלווה המתאים לסוג הדגים שבהם בחרתם.
3. חפשו דגים שנמצאים בבידוד, חנות מקצועית תחזיק אקווריום נפרד לבידוד דגים חולים.
4. שאלו על התזונה של הדגים שבחרתם.

 

2010 - present

2010 - present

מהי כמות הדגים המתאימה לאקווריום שלכם?

כמות הדגים באקווריום צריכה להתאים למין הדגים, יש לוודא שהמינים הנבחרים מתאימים לחיות יחד ומהו נפח המים המתאים לכל מין - ביחס לאגרסיביות שלו וכן יחסית לגודל הסופי אליו הוא יגיע. באתר שלנו תמצאו בפרופילים של הציקלידים את ההתנהגות שלהם, אם איזה דגים ניתן לאכלס את המין הספציפי ומה גודל ההאקווריום המתאים לו. באקווריום של 160 ליטר ניתן לאכלס כ 18 ציקלידים מאגם מלוואי (ישנם מינים מסויימים שאינם מתאימים לגדול יחד) אנשים רבים אומרים לנו שהם מגדלים דגים בצפיפויות גבוהות יותר ועדיין הדגים חיים, ובכן זה נכון הם יכולים להישאר בחיים אבל לעולם לא תזכו לראות אותם גדלים לגודל המקסימלי אליו הם אמורים להגיע.

 
שלבים בהקמת אקווריום

שלבים בהקמת אקווריום

1. מתחילים בהכנסת מצע (לאחר שטיפה) בעומק של 2.5 ס"מ, לאחר מכן מכניסים את הדקורציות הכבדות וממקמים אותם במקום המתאים כאשר משקיעים אותם בתוך המצע. ציקלידים אוהבים לחפור ולכן דקורציות כבדות
עלולות ליפול באקווריום. יש לוודא שדקורציות כבדות שקועות היטב במצע.

2. למלא את המצע עד לגובה של כ 4 ס"מ, כעת ניתן להניח על המצע אבנים קטנות , כדים, צמחי פלסטיק ודקורציות קלות.

3. למקם את גוף החימום, על הזכוכית האחורית ולאחר מכן ניתן למקם לפני גוף החימום צמחי פלסטיק גבוהים על מנת להסתירו.

4. למלא את האקווריום בקצב איטי על מנת לא לפזר את המצע באקווריום.

5. שלב "cycle" או הרצה של האקווריום - ימשך כשבוע / שבועיים, ניתן לקרוא עוד על שלב זה במאמר "סינדרום האקווריום החדש"

6. לאחר תקופת ההרצה (התייצבות מעגל החנקן באקווריום), יש לוודא שהמים בטמפרטורה הרצויה (24-26 מעלות) , כלל הציוד תקין ועובד, ערכי המים מתאימים לציקלידים (ניתן לקנות ערכות בדיקה או להגיע לחנות ולבקש
שנבצע אותה עבורכם) וכעת ניתן לרכוש דגים ולהכניסם לאקווריום לאחר אקלום נכון.

 
סינדרום האקווריום החדש

הכנסת דגים לאקווריום חדש

חובבנים רבים רוכשים אקווריום, מעצבים אותו ואין להם סבלנות לחכות עם הכנסת דגים לאקווריום.

לאחר כמה ימים, בצער רב, מוצאים את כל הדגים מתים באקווריום.

תופעה זו נקראת "סינדרום האקווריום החדש", למעשה האקווריום לא התייצב לפני שהוכנסו אליו הדגים.

במאמר זה נדון בתופעה וכיצד למנוע את הטעויות של מתחילים.

מה למעשה קורה באקווריום חדש ולמה הוא אינו מיוצב, התשובה טמונה בערכי המים. כאשר מוכנסים מים אל אקווריום שהמערך הביולוגי עדיין אינו קיים בפילטר, ומיד מוכנסים אליו דגים, בעקבות כך ערכי המים משתנים באופן דרסטי ותוך זמן קצר מאוד.

 

כלומר תהיה קפיצה חדה בערכי PH ואמוניה והדבר יגרור מוות מהיר של כלל הדגים באקווריום. אז מה ניתן לעשות?

 

ישנם כמה שיטות למנוע את התופעה:

 

1. הקמת האקווריום והמתנה של כשבועיים לפני הכנסת הדגים לאקווריום. במצב כזה הבקטריות בפילטר יחלו ליצור מושבות בקצב איטי.

2. הקמת האקווריום והכנסת דג אחד יחיד על מנת שהפרשות הדג יצרו מושבת בקטריות חיוניות במצע ובפילטר. לאחר מכן מחכים לפחות שבוע, בודקים את ערכי המים עם כלי מדידה (ערכות מדידה שניתן להשיג בחנות) מתאימים ובודקים שרמות האמוניה עברו מקפיצה חדה מעלה וירידה לרמת 0. הקפיצה ברמת האמוניה בתחילת "חיי האקווריום" מתרחשת ביומיים-שלושה לאחר תחילת הרצת האקווריום.

3. שימוש בחומרים מאיצי יצירת מצע בקטריות באקווריום, חומרים אלה מכילים כמות עצומה של בקטריות החשובות ליצירת מצע בקטריות החיוני לתהליך הפילטרציה באקווריום.

 

יש לכם שאלות נוספות בנושא אנא צרו איתנו קשר!

 

ריבוי ציקלידים מאגם מלוואי

לפני שנכנסים למסע - רבייה של ציקלידים מאגם מלוואי, יש כמה דברים שצריך לחשוב עליהם.

הרבה אנשים חושבים שזה מאוד פשוט. הם שואלים את עצמם - הרי אם הוא מצליח למה שאני לא אצליח?  כאשר למעשה השאלה שאתם צריכים לשאול את עצמם היא: "כמה אני רוצה להעמיק את הידע שלי וכמה זמן אני מוכן להשקיע בכך על מנת להצליח ולייצר גרעין רבייה יציב ?". זה גם כשלעצמו לא מספיק, תשאלו את עצמכם "כמה כסף אני מוכן להשקיע ?" כי גידול דגיגי ציקלידים דורש עוד הרבה מאוד ציוד ובמיוחד מרחב גדול יותר שהם יוכלו להתפתח בו. ברוב המקרים הדגיגים לא יכולים לחיות יחד עם ההורים באותו אקווריום בחודשים הראשונים, ויש לספק להם בית גידול נוסף, בו יקבלו תנאים שונים ומזון שונה, המותאם במיוחד לצרכיהם, ורק כאשר הם גדלים לגודל מסויים ניתן להחזירם לאקווריום הקיבוצי.

אז אחרי שחשבו על כל השאלות האלה, רוב האנשים מאמינים שעליהם להישאר אם אקווריום יחיד, ובצדק! עדיף להישאר עם אקווריום אחד או שניים - גדולים וייצוגיים. מאשר לפנות לאלטרנטיבה של מילוי הבית בכל מיני אקווריומי "אלתור".

תשאירו את הרבייה למקצוענים ולמומחים, ותשאירו לעצמכם רק את ההנאה מהאקווריום המדהים שלכם :-) 

כדי להגיע רחוק צריך לחקור ולבצע ניסוי וטעייה (הרבה מאוד פעמים, דבר הגורם גם להקרבה של לא מעט דגים), לכן עדיף להמשיך ולשדרג אקווריום אחד ולהשקיע בו את רוב זמנכם.

לאלו מכם שהחליטו ללכת על ריבוי, הידע אצלנו ואנחנו נשמח לשתף אתכם בו.

מינים מומלצים למתחילים: אורטוס, אורטוס, אלקטריק בלו 

 

 
 
אקלום נכון מציל חיים

הדגים מתו יומיים אחרי שהכנסתי אותם לאקווריום, מה קרה?

זו שאלה שהרבה אנשים שואלים את עצמם, המצב הזה קורה כתוצאה משני גורמים. הראשון הוא קניית דגים חולים והשני הוא אקלום לא נכון.

אקלום לא נכון של דגים חדשים הוא הגורם למוות הגדול ביותר אצל מגדלים מתחילים. ניתן להסביר את התופעה הזו בצורה פשוטה למדי- בעת שינוי דרסטי בטמפרטורה ובערכים של המים ביחס למים שבהם חיו הדגים עד עכשיו.

הדג נכנס למצב של סטרס וכתוצאה מכך בעת מפגש עם חיידקים ובקטריות (שתמיד חיים במים), הוא נתקף במחלות או טפילים, כי מערכת ההגנה שלו נחלשת.

סדר הפעולות הנכון שיש לבצע באקלום של דג חדש לאקווריום:

1. להניח את השקית באקווריום. (להמתין 5 דקות, על מנת להשוות את טמפ' המים)
2. לפתוח את השקית, לשפוך שתי כוסות ממי האקווריום לתוך השקית (להמתין 10 דקות, על מנת לאפשר לדגים להתרגל למים החדשים).
3. לשחרר את הדגים עם המים מהשקית לתוך האקווריום.

בדגים רגישים מומלץ לחזור על שלב 2 פעם נוספת!

חשוב מאוד!
הדגים נמצאים בלחץ (סטרס), לכן על מנת להקל עליהם את המעבר, יש לבצע כמה משימות פשוטות:
1. לכבות את האור באקווריום, תפעילו אותו מחדש ביום למחרת הכנסת הדיירים החדשים.
2. להוסיף מלח גס לאקווריום (כף לכל 20 ליטר מים).
3. בזמן השחרור יש להאכיל את שאר הדגים באקווריום.
 

כל אלו ימנעו הצקה מיותרת על ידי הדגים הותיקים. בזמן שהם יתעסקו בשינה (בגלל החושך) או באכילה, הדגים החדשים יוכלו לסרוק את האקוורים ולמצוא להם פינת מסתור משלהם, בה ירגישו בנוח.. האפשרות הזו "למצוא פינה" מבלי שדגים אחרים מציקים להם, היא זו שתסייע להם להתמודד עם המעבר, ותמנע מוות מיותר..

מוצרים רלוונטיים לאקלום דגים והורדת סטרס:

1. seachem prime

2. API coat stress

 

 
הרכבת אקווריום – אגם מלוואי

 

אז החלטתם שאתם מעוניינים לגדל ציקלידים מאגם מלוואי? מזל טוב ! עשיתם בחירה מצוינת!

ראשית, עליכם להכין את האקווריום לגידול ציקלידים.

במאמר הזה ננסה לסקור כיצד צריך להכין את התפאורה של האקווריום כדי לאכלס דגי מלוואי. כשהרעיון מאחורי העיצוב הוא ליצור ביוטופ קרוב לזה של אגם מלוואי.
בצורה כזו נוכל לדמות בצורה הטובה ביותר את המצב הטבעי בו חיים הדגים. המאמר יסקור את הקווים המנחים לביוטופ, ניתן לשפר ולשנות את הבסיס לפי ראות עיניכם.
חשוב לזכור, ככל שהעיצוב יהיה קרוב יותר לתכונות האגם כך ההתנהגות, הבריאות, הגדילה והצבעים יהיו יותר טבעיים.

הדבר הראשון והכי חשוב: איכות המים -למזלנו במדינת ישראל (ברוב האזורים), חומציות המים (pH) נעה בתחום הזהה למי אגם מלוואי (7.6-8.8) ותכונה חשובה לא פחות היא שהמים שלנו קשים. לכן בניגוד לארצות אחרות, אנחנו לא צריכים להוסיף כלום למי הברז (תלוי באזור בארץ).
שמירה על רמת pH קבועה / רמת אמוניה אפסית לאורך זמן מושגת ע"י רענוני מים (10% מנפח האקווריום אחת לשבוע / שבועיים). בנוסף, יש להימנע משימוש בסלעי גיר כמסלעה מאחר והם מעלים את רמת חומציות המים.

טמפרטורת המים-  צריכה להישמר בטווח של 24-26 מעלות (תלוי בקצב גדילה שאתם רוצים להשיג ובשלב בחיים שבו נמצא הדג). לכן חשוב מאוד לשים לב היכן אתם ממקמים את האקווריום. רצוי לא למקם אותו בחדר במקום שקרני השמש יחממו את המים ולא קרוב להסקה או מקור חום אחר. בטמפ' של מעל 28 מעלות הדגים מתחילים למות. אותו דבר יאמר לגבי החורף, לא להשאיר אקווריום ליד חלון פתוח כי קירור מהיר של המים יוביל לחולי ומוות. כנ"ל לגבי טמפ' נמוכות מ 22 מעלות.
הפתרון הפשוט ביותר לשמירה על טמפרטורה קבועה הוא שימוש בגוף חימום שמכוון לטמפ' מסויימת ונמצא במים תמיד. שימוש בגוף חימום מונע תנודות קיצוניות בטמפ' המים במהלך היום - גורם העלול לגרום למחלות באקווריום.

חשוב לבחור בגוף חימום המתאים לאקווריום - תוכלו להיעזר בטבלת התאמה ב"מוצרים נלווים - גופי חימום"

פילטרציה של המים – ניתן לראות הרחבה על כך במאמר "מניעת מחלות". רק נוסיף שחשוב שהפילטר יהיה בעל היכולת לסינון מכני (ע"י פרלון / ספוגים ייעודיים) וסינון ביולוגי (מדיות למיניהן). בנוסף חשוב להבין כי ציקלידים הינם דגים גדולים יחסית ומלכלכים מאוד, לכן יש לשים לב לעכירות המים.
לרוב, כאשר לאחר רענון מים, המים עדיין עכורים, זהו סימן לכך כי הפילטר כבר נסתם ולא יכול לקבל חלקיקי פסולת או מושבות בקטריה חדשות ויש לנקות אותו ולהחליף את המדיות במידת הצורך (לפי התוקף המופיע על האריזה).
ישנם 3 סוגי פילטרים שהינם מומלצים ביותר לציקלידים (מכל הסוגים) – פילטר דוד חיצוני / פילטר ביולוגי / סאמפ.

תאורת האקווריום- אור השמש מורכב מספקטרום רחב של צבעים (צבעי הקשת). האור הלבן שאנו רואים מכיל למעשה את כל צבעי הקשת. כדי לחקות את המצב הזה גם באקווריום, יש להשתמש בתאורה ייעודית. אנשים רבים משתמשים בפלורסנט רגיל  כתאורה, שאומנם עושה את העבודה,  אך ברוב המקרים לא נזכה לדגים בעלי צבע חזק ומרשים. כיום יש בשוק תאורת פלורסנט ייעודית (לרוב שילוב של כמה נורות לבן וכחול, אתם צריכים לבקש מנורות 10000K / T5 / T8) או תאורת לדים (חדשה יחסית בשוק). שימוש בתאורה ייעודית מעודדת קצב גדילה נורמלי, שעון ביולוגי תקין, רבייה תקינה וצבעים חזקים. שימו לב ! חשוב לא להאיר יותר מ 8 שעות ביום- שכן תאורה ממושכת מעודדת גדילת אצות.

עיצוב- אגם מלוואי מאופיין בקרקע חולית עם מסלעה רבה. באזור הרדוד יותר נמצא, בחלק מהאגם, מרבצים אדירים של סלעים (שם שוכנים המבונות או בשמם השני "אוהבי הסלע")  ובאזורים אחרים נמצא קרקעית חולית לחלוטין. בחלקים מעטים של האגם (באזורי השפך של הנחלים) ניתן למצוא מעט מאוד צמחים החיים במים.
בתכנון האקווריום חשוב לנו ליצור עיצוב שיהווה העתק מקורב לתנאי האגם.

כלל בסיס בעיצוב הוא התאמה לסוג הדגים שאתם רוצים לגדל :  
מבונות-  דגים שאוהבים לחיות בצמוד לסלעים בקרקעית האגם ולכן יש לספק להם סלעים עם מערות ומסתור. השיטה הטובה ביותר היא לשים מסלעה בצידי האקווריום ולהשאיר את מרכז האקווריום פתוח כאזור שחייה. ניתן גם לכסות שטחים נרחבים יותר במסלעה, לפי העדפותיכם.
הפלוכרומינים ופיקוקים -  דגים שחיים באזור החולי והפתוח של אגם מלוואי ולכן יש למעט במסלעה ולהשיג מצע של חול או אלמוגים גרוסים. רוב הדגים הללו הם מסנני חול – ע"י סינון החול הם תופסים חסרי חוליות שמהווים את מזונם העיקרי. כאשר מספקים לדגים הללו מצע חולי אתם תגלו את ההתנהגות הטבעית שלהם, בה הם חופרים במצע ומסננים את החול דרך הזימים בחיפוש אחר חסרי חוליות וסרטנים קטנים.

רוב האנשים אוהבים לשלב בין הדגים של האגם, בשל מגבלות תקציב / מגבלת גודל האקווריום / שילוב הצבעים ועוד. מי שמעוניין לשלב צריך ליצור אקווריום המכיל מסלעה וגם אזור פתוח לשחייה. לפי כמות הדגים מכל סוג תחליטו אם לשים יותר מסלעה או יותר מרחב שחייה פתוח.

שימו לב !  חשוב להתייעץ עם אדם שמבין בשילובים השונים (של מיני דגים) כדי לא לטעות (מאחר וטעות מובילה לרוב למוות). לא כל המינים מהסוגים השונים מסתדרים יחד! בעיקר בשל הבדלים ברמות האגרסיביות, בצבעים ובסוג הדיאטה.

לאחר שבחרתם את הסוגים השונים, תוכלו לעצב את האקווריום לפי הביוטופ המתאים.

עיצוב מסלעה – חשוב לשים לב כי כל אבן מקובעת היטב למקומה ואינה יכולה ליפול, יש למקם את הסלעים כך שהם יצרו חללים ומעברים עבור הדגים. במידה ואתם רוצים שהדגים יבצעו רבייה באקווריום, חשוב לספק אבן שטוחה  לחיזור והטלה. יש לבחור בסלעים ומצע אינרטי (לא משנים את תכונות המים).

בחירת מצע האקווריום – מצע כהה יותר, מתאים יותר לביוטופ הטבעי וכן מדגיש את הצבעים של הדגים.

רבייה – במידה ואתם רוצים להרבות את הדגים יש לדאוג למסתור עבור הנקבות. בשלב שבו הנקבה דוגרת על הביצים והדגיגים בפיה, הזכר ימשיך להציק לה ולהכניס אותה לסטרס. לכן עליכם לספק לה מקומות מסתור. מקומות מסתור טובים הם כדי רבייה / חורים במסלעה / צינורות PVC.

צמחייה – אין הרבה צמחים שמסוגלים לשרוד באקווריום ציקלידים, זאת כיוון שהם אוהבים ללחך צמחים ואצות ולכן הסיכוי של צמחייה לשרוד היא נמוכה. יש מעט צמחים שכן ניתן לגדל כמו אנוביה נענע, גאווה מוס ווליסנריה. למרות שרוב הניסיונות הללו לא צולחים, כיוון שהדגים מאוד אוהבים לנשנש מזון מהצומח.
יש לקחת בחשבון כי הכנסת צמחים תגרור הוצאות והשקעה נוספים.

נסיים עם רעיון עיצוב הנחשב ליפה ביותר כאקווריום תצוגה בבית:
זהו אקווריום זכרי המלוואי, בעצם אצל רוב הדגים הנקבה מאוד משעממת, היא בעלת צבע הנע בטווח האפור-חום ולכן אינה דקורטיבית במיוחד. רוב האנשים מעדיפים אקווריום שבו כל דג יהיה בעל צבעים ססגוניים וחזקים. סיבה נוספת ליצור אקווריום שבו יש רק זכרים היא לעצור את הרבייה. דגי מלוואי מתרבים מהר ומייצרים דגיגים רבים בכל מחזור רבייה.
בשלב שבו מתחילה רבייה באקווריום, בעלי האקווריום מתחלקים לשניים: חלק ינסו להגן על הדגיגים ויביאו עוד אקווריום (הוצאה לא קטנה ויש צורך במקום נוסף בבית) והחלק השני ישאיר אותם להתרבות ויתעצבן לראות שהאקווריום מתמלא בדגים קטנים.
לכן למי שמעוניין בדגים גדולים ומרשימים (הצבע החזק, הגודל והשובלים בקצות הסנפירים, בניגוד למצב אצל הנקבה) ולא רוצה להתעסק ברבייה – אקווריום של זכרים הוא התשובה.
כדי לייצר מצב שבו יש רק זכרים באקווריום אפשר לעשות 2 דברים:
1. לרכוש דגים בוגרים מחנות מקצועית שיודעת לעשות הבחנה ב 100% כי מדובר בזכר.
2. לרכוש דגים צעירים ולהיכנס לתקופה ארוכה של סינון עד שיישארו הזכרים הגדולים והיפים ביותר.
יש לאכלס זכר אחד  בלבד מכל סוג  – ככה כל אחד מהזכרים הינו דומיננטי, מה שאומר שצבעיו מרשימים יותר.

היבט חשוב נוסף הינו התאמה של הדגים לחיים יחד. יש לבחור בדגים המסוגלים לחיות יחד. במידה ואתם מתלבטים, צרו איתנו קשר ונעזור לכם בנושא.
לדוגמא לא ניתן לאכלס יחד ציקלידים בעלי אותו דגם צבעים (סאלוסי ודמסוני לא מסתדרים יחד, כמו כן אורטוס ומיינגנו לא מסתדרים יחד עקב התנהגות ונישה דומה)
ועוד הערה קטנה, כאשר מייצרים אקווריום מעורב, לרוב יהיו בו טורפים, אוכלי כל וצמחוניים יחד (זה לא מצב אידיאלי אבל יכול לקרות). לכן יש להאכיל את הדגים במזון בשרי וצמחי.

לסיכום,
אין סוף לעיצוב, השמיים הם הגבול. תנסו לקחת את הבסיס ולהפוך את החזון שלכם להיות תואם לביוטופ של אגם מלוואי.

 
אז למה דווקא ציקלידים אפריקאים?

 

הציקלידים נחשבים לדגים הטרופיים הצבעוניים ביותר שניתן להשיג ולכאלה שהטיפול בהם קל יחסית.

כמובן שרבים לא יסכימו עם המשפט הזה. אבל תזכרו תמיד כי השיעור הכי חשוב בביולוגיה הינו שלכל כלל יש יוצא מן הכלל!

בחירה בציקלידים אפריקאים היא החלטה טובה מכמה סיבות:

1. הצבעים – ציקלידים אפריקאים הינם בעלי הצבעים המגוונים ביותר והם החלופה הכי קרובה למי שתמיד רצה דגי מים מלוחים ומבחינה כלכלית / חלוקת זמן, לא יכול להרשות לעצמו.

ציקלידים אפריקאים גם ידועים בשינוי הצבע שלהם לפי רמת ההתרגשות / פחד / תשוקה שלהם.

ניתן למצוא מגוון צבעים (צהוב - קרולאוס, כחול - דמסוני, סאלוסי, מיינגנו ועוד, אדום - פיקוק רד רובי, לבן - פוליט ועוד שלל צבעים כולל שילובים שונים בין הצבעים)

2. כימיית המים – המים בישראל לא זקוקים לשינוי כימי כדי לגדל ציקלידים אפריקאים. הציקלידים האפריקאים זקוקים למים קשים וזה בדיוק מה שיש אצלנו בברז.

3. רבייה– חלק גדול מהציקלידים האפריקאים הינם "דוגרי פה" : הדגים אוספים את הביצים בפה ושומרים עליהן עד לבקיעה, ברוב המקרים האם מגנה על הצאצאים במשך עוד כשבוע. לכן קל לבצע ריבוי בניגוד לדגים מטילי מצע. בטבע הדגיגים ישחו קרוב אל האם ובזמן סכנה יכנסו בחזרה אל פיה במהירות מדהימה. ציקלידים אפריקאים (במיוחד מאגם מלוואי) נחשבים לקלים מאוד לרבייה בתנאי שבי ולכן נחשקים מאוד ע"י מגדלי דגי נוי. 

4. טיפול – ציקלידים אפריקאים נחשבים לבעלי שרידות גבוהה ויכולים לסבול שינויים פתאומיים באיכות המים, לכן גם חובבן ללא זמן פנוי או הרבה ניסיון, יוכל לגדל את הדגים בלי הרבה ידע ומאמץ.

5. התנהגות –לציקלידים שונים התנהגות שונה, תכונה זו גורמת לכך שכיף להתבונן בהם כי כל מין מתנהג מעט אחרת. הסיבה לכך נעוצה בכך שבשטח קטן יחסית (אגמים), על מנת שכל המינים ישרדו, כל מין מאמץ לעצמו התמקצעות לנישה אקולוגית שונה.

6. צפיפות – ניתן לגדל כמות גדולה של ציקלידים אפריקאים בנפח מים קטן יחסית. "צפיפות מתונה" = לא צפוף מדי אבל צפוף מספיק כדי להוריד את רמת האגרסיביות של הדגים אחד כלפי השני. בטבע הסטטיסטיקה מראה כי בכל מטר מרובע יש בין 10-18 ציקלידים.

7. מגוון גדלים – הציקלידים מגיעים במגוון גדלים שונים, ממגוון נישות אקולוגיות שונות ואזורים גיאוגרפיים שונים. ישנן קבוצות של ציקלידים גדולים במיוחד (לרוב ממשפחת הפלוכרומינים) ויש גם ציקלידים ננסיים (לדוגמא הקריבנסיס) כך שניתן להשתמש באקווריומים קטנים החל מ 60 ליטר ועד אקווריומי ענק, תלוי מה התקציב והמקום שיש לכם בבית. (גודל האקווריום צריך להיות מותאם לסוג הדג שבו אתם מעוניינים, אצלנו לפני רכישת דגים הסתכלו על גודל האקווריום המתאים למין הספציפי)

כל אלו ועוד הופכים את גידול הדגים האפריקאים למוביל בין מגדלי דגי הנוי...

 

 

 

משפחת הציקלידים 

 

משפחת הציקלידים (Cichlidae), מכילה כ-1300 מינים שונים המוכרים למדע (לפי מאגר fishbase העולמי), כאשר מתגלים מדי פעם מינים חדשים שאינם מוכרים למדע. הסיבה לכך נעוצה בין השאר ביצירת היברידים חדשים ובעומקם הגדול של האגמים. לאגמים האפריקאיים (אגם מלוואי, אגם ויקטוריה ואגם טנגניקה) סיפור עצוב מאוד והאהבה של בני אדם ברחבי העולם למינים הצבעוניים הללו הביאה לחיסול של מינים רבים ולפגיעה בכל המינים השונים (חלקם כבר נכחדו באגם וחיים רק באקווריומים), בין היתר בגלל החדרת מינים פולשים (דוגמת נסיכת הנילוס שהוחדרה לאגם ויקטוריה והכחידה מיני דגים רבים) ובשל תפיסת הדגים למכירה לחו"ל - כדי לעמוד בקצב הביקוש של חובבי אקווריומים. לכן חשוב מאוד להגן על הדגים הללו! אל תתפתו לחפש מקומות שבהם תוכלו להזמין לכם דגים שנתפסו בטבע. יש לצמצם את הפגיעה הזו ולקנות מחוות רבייה - כך כל אחד מאיתנו יתרום קצת לשרידות המינים הנפלאים הללו בטבע באגמי אפריקה.

בגדול, ניתן להפריד ציקלידים לשתי קטגוריות גדולות לפי מקור מוצאם: ציקלידים אמריקאיים ואפריקאיים.

אנו ב -fishbay, מגדלים ציקלידים מאגם מלוואי.

לכל אחד מהאגמים הגדולים של אפריקה, מאפיינים מעט שונים והמעניין בהם הוא שקבוצות הדגים בהם עברו אבולוציה סימפטרית - כלומר התפתחו ממין קדמון יחיד באזור גיאוגרפי חופף. (עד היום ישנו ויכוח רציני האם החלוקה למינים הייתה סימפטרית או א-סימפטרית- התפתחו במקביל בלי קשר אבולוציוני ביניהם)

במילים פשוטות יותר -  אין אפשרות יציאה מהאגם, או כניסה ממקורות אחרים. ולכן מין אחד התפצל במהלך האבולוציה כמה וכמה פעמים עד שנוצרו מינים שונים לחלוטין כאשר מקורם במין יחיד (אב קדמון יחיד).

ציקלידים מאגם מלוואי הם דוגרי פה (כמעט כולם), כלומר הנקבה תחזיק את הביצים והצאצאים בפיה לתקופה של 20-30 יום. הביצים בוקעות בפה האם והצאצאים גדלים שם עד לעצמאות מלאה ומשוחררים לשחות בצמוד לאם המגנה עליהם. בזמן סכנה הדגים יכנסו במהירות חזרה לפיה של האם.
ההגנה הזו נמשכת לרוב כ 3-14 ימים ולאחר מכן יש להפריד את האם מהצאצאים.

איך יודעים שהדגים מוכנים לרבייה?
אתם תתחילו להבחין בשינוי התנהגות אצל הזכר- הוא לרוב חופר קן במצע האקווריום ולאחר מכן משכנע את הנקבה בעזרת ויברציות של הגוף להזדווג עימו. הם יחלו בריקוד, הדגה תטיל ביצים על מצע חלק ולאחר מכן כאשר תסתובב לאסוף אותם היא תנסה גם לאסוף את ביצי הדמה הנמצאים על סנפיר השת של הזכר. בשלב זה הזכר ישחרר זרע לפיה של הנקבה ויפרה את הביצים.

רוב הסיכויים שלא תצליחו לחזות במחזה המהריב הזה, המתרחש על פי רוב בשעות הלילה (באקווריום) כאשר שאר הדגים ישנים ואינם מפריעים או כשאתם בעבודה, מה שכן תוכלו לראות די בקלות, הוא את הביצים בפיה של הנקבה. כאשר היא מחזיקה ביצים היא לא תיגש לאוכל, ומידי פעם תעשה תנועת פה הדומה ללעיסת מסטיק. תנועה זו בעצם מערבלת את הביצים בתוך פיה ומאפשרת זרימת חמצן טובה יותר לכל הביצים, ובכך מבטיחה את התפתחותן התקינה. 
כאשר הביצים בוקעות, ניתן לראות מתחת לפיה של הנקבה מעין שק, כמו של השקנאי, בו מאוחסנים הדגיגים עד שהם מוכנים לצאת אל העולם הגדול.. במקרה כזה, רצוי לבודד את הנקבה בכלי ייעודי, מה שיפחית את ההצקות של יתר הדגים ויאפשר לה מנוחה רבה יותר, כך היא תוכל להשקיע את מירב האנרגיה בגידול הדגיגים. אל תשכחו לרגע כי הנקבה איננה ניזונה כל תקופת הדגירה, ולכן חשוב לאפשר לה להימנע מבזבוז אנרגיה מיותרת שתושקע בהתחמקות מהדגים האחרים. כמו כן, מאחר והנקבה נמצאת בכלוב, כאשר היא תשחרר את הדגיגים ימנע מצב בו הדגים האחרים באקווריום יאכלו אותם.
לאחר השחרור, יש להשאיר את האם עם הדגיגים כשבוע ימים, בהם יש להאכיל אותה במזון איכותי לפחות פעמיים ביום, על מנת לאפשר לה לצבור כוחות מחדש. רק לאחר התקופה הזו, יש לשחרר אותה אל האקווריום.

 

 

 

מניעת מחלות בציקלידים 

 

דגים ממשפחת הציקלידים מושכים חובבים רבים, משתי סיבות עיקריות:

1. סיבולת גבוהה לשינוי בערכי המים.
2. הצבעים המדהימים שבהם ניתן להשיג מינים שונים.
שני המאפיינים הנ"ל מאפשרים למגדלי ציקלידים אפריקאים ליהנות ממופע צבעים מרהיב והתעסקות נמוכה (יחסית) באקווריום.

בבואנו להתמודד עם מחלות חשוב לזכור כי הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם מחלות היא המניעה הראשונית שלהן. לשמחתנו, ציקלידים אפריקאים אינם כה רגישים לשינויים בערכי המים (למעט ציקלידים מאגם טנגניקה) והסיבולת שלהם גבוהה. לכן, המניעה הראשונית אינה מסובכת כלל והיא מורכבת משלושה רבדים – פילטרציה,  רענוני מים והמלחה.

1. פילטרציה: כאשר מגדלים ציקלידים אפריקאים יש להשתמש בפילטר חיצוני המסוגל לבצע סינון של פי 3 מנפח האקווריום בשעה (ככל שהיחס עולה כך טוב יותר). כלומר אקווריום בנפח 120 ליטר יצטרך פילטר המסוגל לסנן לא פחות מ 360 ליטר לשעה. כיום רוב הפילטרים החיצוניים מתחילים מ 600 ליטר לשעה וזה מצוין. יותר סינון, יותר טוב!!!

2. ריענון מים: אם החלטתם לגדל ציקלידים תצטרכו להשקיע פעם בשבועיים זמן קצר לחילוף 10% מים מנפח האקווריום (אקווריום של 120 ליטר = החלפת 12 ליטר מים אחת לשבועיים). הריענון הזה חשוב מאוד!!! לא משנה כמה טוב הפילטר שלכם עדיין יש צורך לרענן מים באקווריום. זאת מכיוון שיש במים פסולת שאפילו הפילטר לא מסוגל לפרק, וזו נשארת במים ומצטברת. הצטברות שלה עלולה לגרום למוות של כל תושבי האקווריום, וחבל.

 חשוב להבין שגם כאשר המים צלולים ונקיים אין זה אומר שלא צריך לבצע רענון. ההשקעה הזו של חצי שעה בפעם בשבועיים תחסוך לכם הרבה כסף ובעיקר שברון לב ממוות של הדגים שהשקעתם בהם כל כך הרבה כסף. הרבה אנשים טוענים שאינם מחליפים מים והדגים עדיין חיים, אכן יכול מאוד להיות שהדגים יחיו, אך הם לא יציגו את הצבעים המרהיבים שלהם, קצב הגדילה שלהם יואט משמעותית והם לא יגיעו לגודל המקסימלי אליו הם מסוגלים להגיע.

3. המלחה: רמות נמוכות של מלח באקווריום משרתות נפלא את הציקלידים. המלח הינו אנטיספטי ומונע מחלות רבות ע"י פגיעה בבקטריות מזיקות העלולות להימצא במים. בנוסף לכך המלח מגרה את הדגים לייצר את שכבת הריר העוטפת ומגנה על עור הדג מפני טפילים. יש להוסיף כף של מלח גס לכל 20 ליטר של מים שהכנסתם בהחלפת המים.  מי שמסתבך יכול לחשב את הכמות לפי גודל האקווריום. 120 ליטר = 6 כפות שטוחות. יש לשים לב כי באקווריום עם דגים נקאים למיניהם יש להפחית את הכמות בחצי. הבהרה: הכוונה היא למלח גס פשוט שקונים בסופר!

אם תקפידו על 3 הכללים הללו, תוכלו לצמצם באופן משמעותי את התפרצות המחלה הבאה ותביאו את המערכת החיסונית של הדגים לשיאה.

אנחנו ממליצים למגדלים להחזיק במגירה שלהם תרופות למקרה חירום וכן מומלץ מאוד להוסיף תוספי מים בהחלפות מים גדולות: תוספים כגון API stress coat.

מה עושים אחרי שכבר מתפרצת מחלה?
אתם מוזמנים להתקשר או ליצור קשר דרך האתר עם תמונה של הדג החולה ואנחנו נעזור לכם לאבחן את המחלה ולתת את המענה הנכון לטפל בבעיה.
ישנן מחלות רבות ומגוונות, ולכל אחת מהן דרך פתרון שונה. לנו יש ידע וניסיון רב שנים בהתמודדות עם המחלות השונות. אל תהססו לפנות אלינו לקבלת אבחון ודרך טיפול. אנחנו כאן בשבילכם!

מוצרים רלוונטיים לטיפול במחלות:

1. seachem Cupramine

 

 

 

איך בוחרים גוף חימום לאקווריום? 

 

כיצד בוחרים גוף חימום לאקווריום? הנושא די פשוט.

 

הוספנו עבורכם טבלה המתאימה את גוף החימום לאקווריום שלכם. נסביר כיצד יש להתייחס אל הטבלה.

הפרש הטמפרטורה - הכוונה היא להבדל הטמפרטורה בין החדר למי האקווריום. כלומר ההבדל בין טמפרטורת החדר (לרוב 25 מעלות) לבין הטמרפרטורה שאנחנו מעוניינים שמי האקווריום יהיו בה.

 

לנוכחיותכם טבלת הספקים:

 

 

 

 

drtimsaquaticslogo.png
fluval-logo-140.png

תשלום מאובטח

© כל הזכויות שמורות 2020 פיש ביי - FishBay